• Amit Weiner

איך להפוך להיות יצירתיים יותר?

אז לפני שבוע, בפוסט הקודם, דיברנו על מהי יצירתיות, על למה ילדים נולדים כולם (!) יצירתיים, ועל משהו שקורה לכולנו בסביבות גיל 6 שמתחיל לחסום לנו את היצירתיות.


אז אם כל הילדים נולדים יצירתיים, וזאת בעצם הדרך שלהם להכיר את העולם, דרך היצירתיות שלהם, אז מה קורה לנו בערך בגיל 6 שאנחנו מפסיקים להיות יצירתיים?

ואיך למנוע את זה?



קודם כל, מהי ההגדרה של יצירתיות?


על פי ויקיפדיה:


"יצירתיות היא מרכיב חיוני ביכולת התפקוד של האדם. והיא היכולת של האדם ליצור קשרים בין דברים שונים, שאינם נראים קשורים במבט ראשון".


בעיניי יצירתיות היא בעצם מה שיבדיל בעוד 20 שנה בערך, בין יכולות של מחשבים עם AI מפותח מאוד, לבין דברים שרק בני אדם יוכלו לעשות. הרי מחשבים כבר יודעים לצייר (midjourney, DALL·E ) ומחשבים בקרוב כבר יידעו לתכנת, ולעשות הרבה פעולות "יבשות" אחרות. אבל להיות יצירתי, זה כבר משהו אחר, ובינתיים אני לא השתכנעתי שלמחשב הכי מתקדם בעולם יש יצירתיות כלשהי, אולי בעתיד אחשוב אחרת...


DALL·E - המחשב המצייר


אז יצירתיות היא מה המאפשר לנו לשרוד ולצמוח במציאות שמשתנה לנגד עינינו כל הזמן. אנחנו צריכים בעצם להבין בכל רגע איך להתמודד עם מה שקורה לנו במציאות שמולנו.


תחשבו על זה רגע:


תינוק נולד ולא מבין בהתחלה כלום, שום דבר, על העולם שמסביבו.


מי הם שני המבוגרים האלה שכל הזמן מתרוצצים סביבו, מאכילים אותו ומנקים אותו? רק אחרי הרבה זמן הוא מתחיל להבין שכנראה יש כאן קשרים גם בין שני המבוגרים האלה (אולי הם קשורים אחד לשני אם הם כל הזמן ביחד?) וגם בין שניהם לבינו עצמו.

על ידי יצירת קשרים בין דברים התינוק לומד בעצם להבין את העולם שמסביבו.


טכניקה לעודד יצירתיות:


אחת הטכניקות לעודד יצירתיות אצל אנשים היא לשאול אותם שאלה מסויימת, ולבקש מהם להמציא כמה שיותר תשובות לפיתרון הבעיה.


הנה דוגמא: תחשבו על החדר שבו אתם נמצאים כרגע בזמן שאתם קוראים את הפוסט הזה. תסתכלו עליו.

ועכשיו תחשבו על 10 דרכים לצאת מהחדר הזה, אבל לא דרך הדלת ולא דרך החלון!


הופה, התקלתי אתכם, הא? איך יוצאים מהחדר, אבל לא דרך הדלת ולא דרך החלון? עכשיו מה שהמוח שלכם עושה, זה הוא מתחיל לעבוד "שעות נוספות". איך לעזאזל יוצאים מהחדר הזה, ולא מהדלת ולא דרך החלון? אולי דרך הפתח אוורור? אולי אני אשבור את הקיר?


חדר - איך יוצאים ממנו, אבל לא דרך הדלת או החלון?!


שימו לב מה קורה למוח שלכם עכשיו, בזמן שאתם עושים את התרגיל הקטן הזה.

הוא מתחיל להיות יצירתי. כי מנעתי מכם את שתי הדרכים השגרתיות ביותר, ועכשיו הוא מתחיל לחשוב ולהיות יצירתי. לחפש פיתרונות אחרים, לבעיה קיימת. שזה בעצם מה שזה אומר, להיות יצירתי.


כאשר אני עושה את התרגיל הזה עם סטודנטים שלי באקדמיה, בערך בתשובות החמישית והשישית, מתחילים לבוא רעיונות מקוריים בטירוף, כלומר יצירתיים במיוחד.

כמו למשל לדמיין שאנחנו חוזרים בזמן אחורה לפני שהיה החדר הזה (משהו שפעם נאמר בכיתה), או לחלום שאנחנו יוצאים מהחדר הזה דרך החלום... ועוד כל מיני דברים הזויים (שימו לב טוב - הזויים = יצירתיים במקרה הזה!!!)


תנסו את זה עם עצמכם, תנסו לרשום עכשיו עשר דרכים לצאת מהחדר שלכם, רק כאמור, בלי הדלת ובלי החלון.

אתם מוזמנים להגיב כאן ולרשום את ההצעות שלכם, אשמח לשמוע רעיונות יצירתיים במיוחד!


דרך האמן - The Artist's Way


יש ספר מדהים על יצירתיות בשם "דרך האמן" של ג'וליה קמרון. והיא פותחת את הספר בלומר ש"אי אפשר ללמד יצירתיות"

רגע...


אי אפשר ללמד יצירתיות?


"כן! אי אפשר. כולנו יצירתיים. כולנו נולדנו יצירתיים! מה שאני מלמדת זה איך אנשים יכולים לאפשר לעצמם להיות יצירתיים".


כלומר, כאשר מעודדים אנשים להיות יצירתיים, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להוריד את המגננות שלהם, את החסמים שלהם שמונעים מהם להיות יצירתיים. היצירתיות היא כבר שם. היא רוצה לפרוץ החוצה כל הזמן, בכל רגע ורגע של היום. אבל יש שם מחסומים שחוסמים אותה. זה כמו מים, שרוצים תמיד לרדת למקום הנמוך ביותר. אבל יש שם מחסומים שמונעים מהמים לרדת. ברגע שנתחיל להסיר את המחסומים, המים תמיד יזרמו למטה. וכך גם היצירתיות.


ג'וליה קמרון ממשיכה:


"היצירתיות היא התקשרות לתהליך של הבריאה".


איזה משפט נהדר! יצירתיות היא כמו הבריאה עצמה!


וכולנו בוראים הרי, כולנו מביאים ילדים לעולם, בוראים חיים יש מאין, וכולנו מביאים רעיונות לעולם.

בקיצור, יצירתיות היא בריאה, והיא תהליך טבעי שקיים אצל כולנו מרגע שאנחנו נולדים.


תינוקות - כולם (!) נולדים יצירתיים! - כאן בתמונה רום התינוק האהוב שלנו , בן 7.5 חודשים ❤️


כמו שהתאים שלנו מתחדשים בכל יום, והשיער שלנו צומח, והציפורניים שלנו לא מפסיקות לצמוח כל החיים (הרי איזה נוח זה היה, אם הציפורניים היו מפסיקות לצמוח, לא? היה חוסך לנו את הזמן של לגזור אותן כל שבוע, שוב ושוב, במשך כל החיים שלנו!).


ובאותה מידה שהתאים שלנו צומחים וגדלים, מתים ונבראים מחדש, והגוף שלנו צומח על ידי מוות של תאים וביראה מחדש שלהם, באותה מידה כולנו נולדים עם יכולות יצירתיות לברוא רעיונות חדשים, להיות יצירתיים ולשנות את העולם שבו אנחנו חיים!


אז מה עושים כדי לשחרר אותנו מהחסמים וההרגלים שהתחילו לחסום אותנו בגיל 6, והפכו אותנו מצד אחד להיות "אנשים מבוגרים" ומצד שני פחות ילדותיים ולכן פחות יצירתיים?


תמיד הטרידה אותי העובדה הזאת, שמאז שכולנו נכנסים בשער בתי הספר, היצירתיות הפנימית והספונטנית שלנו מתחילה לאט לאט להיעלם.

אנחנו הופכים ל"אנשים מבוגרים", ובכך נעלם מאיתנו אחד הדברים הכי יפים של להיות ילד, שזה להיות יצירתי. יצירתיות הופכת להיות שם נרדף ל"לילדותיות" ואף אחד לא רוצה להיות ילדותי יותר, לא אחרי גיל 6 כמובן.


פבלו פיקאסו אמר שלהיות אמן זה "להיות אדם בוגר בגוף של ילד".


ולזה בדיוק הוא התכוון. בכדי להיות אמן, אתה חייב מצד אחד להיות אדם מבוגר, שיודע לארגן את התכנים שלו, את היצירתיות שלו, ומצד שני להיות ילד, עם יצירתיות ילדותית מטופשת לעתים, שהיא המנוע הספונטני והחסר אינטלקט של היצירה.


על שתי שיטות לשחרור יצירתי, מתוך הספר "דרך האמן" של ג'וליה קמרון, אספר בפוסט הבא, בעוד שבוע, ימי שני בערב, בפוסט השבועי על יצירתיות, יצירה והשראה!


תודה רבה על הקריאה!

ומה דעתכם/ן?


אתם מסכימים שכולנו נולדים יצירתיים, או שאתם חושבים שזה קיים רק אצל יחידי סגולה?

יש לכם שאלות? משהו שלא הבנתם? רוצים חוות דעת שלי על מוזיקה שלכם? אם יש לכם שאלות נוספות, אל תהססו לפנות אליי!

 

אז מי אני?

אני ד"ר עמית ויינר, מלחין, ופסנתרן, וראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שנבחרה כאחת מעשר המחלקות הטובות בעולם בתחום ההלחנה הרב תחומית. אני עובד עם החברות יוניברסל, סוני, וורנר, מגהטראקס, מארה"ב, ועוד. אני מלחין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה, ומוזיקה למחול כולל ללהקת המחול פרידאנס בניו יורק, מהחשובות בעולם.

לחוברות עבודה וספרי לימוד מוזיקליים שכתבתי, לחצו כאן לחצו כאן לקורסים אשר מעביר ד"ר עמית ויינר כראש המחלקה להלחנה רב תחומית באקדמיה למוסיקה בירושלים