קונטרפונקט במוזיקה - מה זה קונטרפונקט סוגים? איפה ללמוד את זה? ומי צריך את זה בעצם?
top of page

קונטרפונקט במוזיקה - מה זה קונטרפונקט סוגים? איפה ללמוד את זה? ומי צריך את זה בעצם?

הי! אני עמית ויינר, מלחין לקולנוע וטלוויזיה, והיום נדבר על קונטרפונקט.


אז קודם כל, לפני שנתחיל - תשמעו – כבר הרבה שנים אני חולם לעשות כזה דבר.


ללמד סופסוף מאלף ועד תו איך להלחין מוזיקה!




ועכשיו לקונטרפונקט במוזיקה:

קונטרפונקט במוזיקה - מה זה הדבר הזה? ולמה הוא משמש אותנו?


טוב, זאת שאלה ששואלים אותי בערך 200 פעם בכל שיעור אצלנו באקדמיה:


מה זה קונטרפונקט? מה זה קונטרפונקט פלסטרינה והאם זה מה שגם נקרא "קונטרפונקט סוגים"?

למה צריך את זה? האם יש לזה חשיבות בימינו? האם זה לא סתם סודוקו, או תרגילים בחשבון? ומתי כבר נעשה מוזיקה יאללה כבר?? 😊


זה אני כשאני מלמד קונטרפונקט סוגים. עם משקפי שמש כמובן :)


התשובות לשאלות האלה הן ארוכות. אז אם אתם רוצים אמ;לק:


קונטרפונקט אינו קיים במוזיקה מסחרית, פופולרית, כמעט בכלל.


שם שולטת ההרמוניה, החשיבה האנכית של אקורדים, ולא החשיבה האופקית של מלודיות.


גם במוזיקה הקלאסית מאז 1700 בערך שולטת ההומופוניה. הק"פ הפך למעשה לכלי צורני ורגשי של המלחין, ליצור קליימקס – הסיבוך האולטימטיבי שלפני הרזולוציה וההרפיה. כל אלה מובילים לכך שהקונטרפונקט יישמר בדרך כלל לסוף היצירה!


סימפוניה יופיטר של מוצרט עם הפוגה בחמישה נושאים בפרק האחרון, היא דוגמא טובה לכך.


קונטרפונקט הפך להיות אמנות אינטלקטואלית יותר מאשר הומופוניה, וככזה הוא שמור לז'אנרים הקונצרטנטיים, ולא קיים באופן מהותי במוסיקה הקלה והפופולארית, אלא רק כגחמה רגעית או כהומור.


אז למה ללמוד את זה?

הופה! התשובה לזה היא ארוכה יותר, והיא תתבהר לכם ככל שתקראו את המאמר הבא.


התשובה לכך היא סוד כמוס, שיודעים אותו רק מוזיקאים שכבר הסוד הזה חילחל אליהם, והם לא ישכחו אותו אחר כך לעולם.

זה ישפיע עליהם לאורך כל חייהם, והם לא יוכלו לחזור אחורה, לימים שבהם הם שמעו וחשוב באקורדים בלבד. כלומר באותם ימי התום שבהם הם חשבו בצורה הומופונית.


הסוד הזה הוא משהו שאי אפשר לספר אותו בשורה אחת. חייבים להבין אותו בעצמיכם. והוא אמור להתגלות לכם תוך כדי קריאת המאמר הבא, שמתאר את ההיסטוריה של קונטרפונקט פלסטרינה, או כמו שהוא נקרא, קונטרפונקט סוגים.


יאללה - צוללים, או בעצם מתחילים את העלייה לפסגה של הר פרנסוס, תיכף תבינו הכל!



הר פרנסוס – הר המוזות ביוון העתיקה!



רקע היסטורי


קונטרפונקט – אמנות בניית מנגינות (מלודיות) אחת מול השניה.


קונטרפונקט = תורת הפוליפוניה.

הרמוניה= תורת ההומופוניה.


המילה קונטרפונקט באה מהביטוי בלטינית – punctus contra punctum = נקודה כנגד נקודה (כלומר – צליל כנגד צליל).


מושגים ושמות שאתם צריכים להכיר:


ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה (1525-1594) היה המלחין שלפי האגדה הציל את הפוליפוניה. ועידת טרנטו (1545-63) היתה ניסיון של הכנסייה הקתולית לעשות קונטרה-רפורמציה, כלומר התנגדות לתיקונים שהציע מרטין לותר במסגרת הרפורמציה שלו.


זה פלסטרינה ! 😊

(שאלה שאני אוהב לשאול במבחן: על שם מי נקרא קונטרפונקט פלסטרינה?

...

עוד שאלה לא פשוטה היא "על שם מי קרוי הפיתרון הבאכי"? או על שם מי קרוי המוצרטאום בזלצבורג?

הבנתם את הרעיון אני מניח...)



ועידת טרנטו - הועידה דנה בין השאר בקושי של הבנת המילים במוסיקה הכנסייתית, כאשר המלחינים כותבים במספר קולות שכולם פוליפוניים, דבר אשר משבש את המטרה שלך המוסיקה מלכתחילה – שירות של התפילה. זו לא היתה ישיבת זום של שעה, או ישיבה של שעתיים בחדר ישיבות.

זו היתה ועידה של 18 שנה!!!


מיסה פאפא מרצ'לי (1567) – האגדה מספרת שפלסטרינה כתב את היצירה כדי לשכנע את האפיפיור מרצ'לו שאפשר לכתוב מוסיקה שהיא גם פליפונית מצד אחד, וגם שהמילים עדיין יובנו, כלומר שהיא עדיין תשרת את מטרתה כמוסיקה לתפילה.


קנטוס פירמוס – cantus= מנגינה firmus = ראשי. קנטוס פירמוס היווה את הבסיס ליצירות פוליפוניות מאז המאה ה-14. הוא היה לרוב מזמור גרגוריאני חד קולי (מונודי), שנכתב בצלילים ארוכים (ברוויס=שני שלמים), ואשר עליו בנו את הפוליפוניה בשאר הקולות. ברנסנס הקנטוס פירמוס הופיע לרוב בקול הטנור. הקנטוס עומד בבסיס שיטת הסוגים של פוקס.


Gradus ad Parnassum

ספרו של יוהאן יוזף פוקס (J.J.Fux) משנת 1725. אחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות המוסיקה, ובו הוא ניסח את שיטת הסוגים. גם לקלמנטי, לצ'רני, ורבים אחרים יש מחזור שנקרא Gradus ad Parnassum.


תולדות המוסיקה בחלוקה לפי מרקמים – מונופוניה, פוליפוניה, והומופוניה:


לפניכם כאן ההיסטוריה המוזיקלית של 42 אלף שנות מוזיקה (!!), לפי חלוקה למרקמים.

מה זה מרקם מוזיקלי אתם שואלים? מרקם הוא היחסים בין הקולות השונים. יש במוזיקה ארבעה מרקמים עיקריים:

מונופוניה, פוליפוניה, הומופוניה והטרופוניה.


* מונופוניה - כולם שרים את אותה מנגינה. (מונו=אחד)


* פוליפוניה - מנגינות שונות בכל קול (זה מה שלומדים בקונטרפונקט)


* הומופוניה - מנגינה וליווי. הומו=אותו דבר, כלומר כל הקולות שווים באותו אופן, כמלווים למנגינה הראשית. כלומר, היררכיה ברורה בין הקול החשוב ביותר, במלודיה, לבין שאר הקולות, שהם הליווי.


* הטרופוניה - הוא נושא למאמר שלם, אבל על קצה המזלג זה איך שנשמעת שירה בבית הכנסת, כלומר כולם שרים את אותה המנגינה, אבל עם שינויים קלים. כלומר כמו מונופוניה, אבל עם קישוטים ושינויים מקצביים קלים בכל קול.


והנה הגרף - תולדות המוסיקה בחלוקה לפי מרקמים – מונופוניה, פוליפוניה, והומופוניה:







 

עכשיו דמיינו חתול הולך על פסנתר.


זהו, עכשיו אחרי שנרגענו לרגע, צוללים לעובי הקורה, הכללים!



אולי יעניין אתכם - בינה מלאכותית במוזיקה היא הדבר הכי חם עכשיו!


 

הכללים (או החלק הזה בקורס שבו כל הסטודנטים לא מבינים את ערימת הכללים האלה, מה זה פה? אפילו במונופול יש פחות כללים מזה, ומונופול זה גם כיף😊) :


קנטוס פירמוס – מנגינה ראשית


איך ליצור מנגינה מצלילים שלמים בלבד, אבל שתהיה:

- נוחה לשירה;

- מאוזנת מבחינה דרמטית - לא משעממת מדי, ולא דרמטית מדי;

- קלה לזכירה;

- רגועה ושלווה: מוסיקה שתהיה אידיאל הרוגע והשלווה – זו האווירה המצופה ממנה כמוסיקה לתפילה. הכנסייה כמקום מפלט רגוע ושלוו, מהחיים הקשים שבחוץ.


1. המנגינה תהיה בת מספר צלילים סביר (בין 7-13). (עקרון הקל לזכירה)


2. מרווחים מלודיים אסורים: ספטימות, טריטון. (וסקסטות - תלוי במחמירים. מותר רק 6ק' בעליה). אין קפיצות של מעל אוקטבה. (עקרון הנוחה לשירה, ולא דרמטית מדי)


3. אין לחזור פעמיים על צליל (עקרון הגיוון)


4. חייב להיות שיא אחד בלבד למנגינה, שאינו מופיע קרוב מדי להתחלה או לסוף. אסור לחזור על השיא פעמיים. כתוצאה מכך, על הקונטור – קו המתאר להיות קמור. (עקרון האיזון מבחינה דרמטית).


5. להימנע מ"פינה דיסוננטית" – הדגשת טריטון. סול פה סול לה סי לה.(עקרון האיזון הדרמטי).


6. המנגינה תכיל בעיקר צעדים. (עקרון הנוחה לשירה, ולא דרמטית מדי)


7. קפיצות – אין לקפוץ פעמיים באותו כיוון. (כל הסעיף הזה: עקרון הנוחה לשירה, ולא דרמטית מדי). אצל פלסטרינה עצמו – שתי קפיצות בארפז' קיימות, גם בעליה וגם בירידה.


אחרי כל קפיצה בירידה – יבוא פיצוי בעליה (צעד או קפיצה).


קפיצות בעליה – אחרי 3, 4, 5, אפשר להמשיך באותו כיוון, בצעדים בלבד. אחרי 6, 8 חייב לבוא פיצוי בכיוון הפוך.

(אחרי צעדים מותר לקפוץ רק 3 באותו כיוון)


8. יש להתחיל ולסיים בצליל הפינאליס (הטוניקה), ובאותה אוקטבה (לא אוקטבה מעל). רצוי לא לחרוג ממסגרת של אוקטבה.


9. סיום בצעד, לא בקפיצה. סיומים נפוצים (לא חובה) – 3-2-1 ; 2-7-1 .



טוב, אלו היו כללים שנראים מאוד יבשים על פני השטח. זה נכון.

אבל...



הנה רגע שבו האסימון מתחיל ליפול!

הנה דוגמא לשני שירים, שעשיתי להם רדוקציה (הפשטה) ריתמית, כלומר כתבתי אותם בשלמים בלבד.

ותראו איזה פלא, הם עובדים כמעט באופן מושלם על פי כללי הקנטוס פירמוס שעכשיו למדנו!








אתם מתחילים להבין את הסוד? זה מתחיל לחלחל אליכם? את התשובה לשאלה ששאלנו את עצמינו בהתחלה - מדוע בעצם אנחנו לומדים קונטרפונקט סוגים? מה יוצא לנו מזה?


עד כאן במאמר הזה, על הרקע של לימודי קונטרפונקט פלסטרינה, או קונטרפונקט סוגים כפי שהוא נקרא.

על למה לומדים אותו (זה סוד, כבר אמרתי לכם, סוד שתוכלו להבין אותו רק בעצמיכם!).

על מה הרקע ההיסטורי שלו.

ועל הכללים של כתיבת קנטוס פירמוס.


במאמרים הבאים אדבר על הסוגים עצמם, סוגים 1 עד 5.



 

תודה רבה על הקריאה!


הנה טרק שהלחנתי לחברת ארטליסט, איתה אני עובד בין השאר. אם מעניין אתכם גם התחום של מוזיקת ספריות, אל תפספסו את המאמר הבא!


רוצים להתייעץ איתי עוד, בחינם?


אחרי הרבה שנים שאני מייעץ למוזיקאים על ענייני קריירה, תעסוקה, מה לעשות בחיים בעולם המוזיקה, ואחרי שאני זוכר כמה משברים היו גם לי באופן אישי בתחום הזה,

החלטתי לתת שעה בשבוע של ייעוץ טלפוני, ללא תשלום.

מוזמנים להתייעץ לגבי בחירות בקריירה, לגבי איפה ללמוד מוזיקה, עם מי ללמוד, מה לעשות אחרי הלימודים, וכל דבר אחר שאני יכול לעזור לכם בו.

כאמור, פגישות אלו הן ללא תשלום, משהו שאני הייתי שמח לקבל כאשר גם אני הייתי בתחילת דרכי בתחום המוזיקה, ועם הרבה שאלות ותסבוכים... :)

אז הנה קישור לקביעת פגישה:


פעם ראשונה שלכם בבלוג הזה? אז מי אני?




אני ד"ר עמית ויינר, מלחין, ופסנתרן, וראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שנבחרה כאחת מעשר המחלקות הטובות בעולם בתחום ההלחנה הרב תחומית. אני עובד עם החברות יוניברסל, סוני, וורנר, מגהטראקס, מארה"ב, ועוד.


האולפן שלי בגבעתיים

אני מלחין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה, ומוזיקה למחול, בין השאר ללהקת המחול פרידאנס בניו יורק, מהחשובות בעולם. לעוד פרטים על קורסים בהלחנה שאני מעביר במסגרת האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים

673 צפיות
Spotify.png
bottom of page