מהי יצירתיות? והאם אנחנו הישראלים יצירתיים יותר מאחרים?

אז למה ישראלים הם יצירתיים?

זה משהו שכבר הרבה שנים אני חושב עליו ומדבר עליו עם אנשים, גם בארץ וגם בחו'ל.

כראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוסיקה בירושלים, אני מתעסק הרבה בשאלות כמו:

* מה זה יצירתיות?

* האם אפשר ללמד יצירתיות?

* מה ההבדל בין אנשים יצירתיים יותר ליצירתיים פחות?

כאן בתמונה, אני באוניברסיטת Western Colorado University לפני הרצאה שהעברתי שם על מוזיקה, יצירתיות ועל מוזיקה לקולנוע.

יצא לי עד היום להעביר הרצאות בהרבה אוניברסיטאות ברחבי העולם. בשבע מדינות בארה"ב, בסין, סינגפור, גרמניה, ישראל, ועוד כמה.

ותמיד יוצא לי לדבר עם אנשים ומרצים על הנושא הזה, של למה אנחנו הישראלים יצירתיים.

אז הנה כמה תובנות שיצא לי לדבר להם השבוע, בין ההרצאות שהעברתי בארה"ב:

אחד ההיבטים קשור בעיניי לשפה העברית.

תמיד חשבתי על זה, בתור חובב שפות, שהשפה משנה לך את הדרך שבה אתה מסתכל על העולם.

לדוגמא בעברית לכל שם עצם יש זכר ונקבה. זה חלק מהשפה, וחלק מהדרך שבה אנחנו רואים את העולם.

למשל השמש היא נקבה בעברית. וזה גורם לנו להסתכל על מושג השמש באופן מסויים.

או אלוהים הוא זכר.

השראה ויצירה - שתיהן נקבה.

ומה יש בעברית שהופך אותה בתוך השפה עצמה ליצירתית, למעודדת יצירתיות?

קחו למשל את המשפט:

אני אוהב אותך.

בכל שפה אחרת, אנגלית, סינית, איטלקית, יש רק דרך אחת נכונה להגיד את המשפט הזה. סדר המילים באנגלית חייב להישאר זהה:

I love you

אם תהפכו את סדר המילים, למשל:

Love you I

I you love

תקבלו משפטים חסרי משמעות. כלומר כל גירסה אחרת של המשפט הזה תהיה חסרת משמעות באנגלית. כך גם בסינית אגב, יש רק צורה אחת תחבירית נכונה להגיד כל משפט.

אבל לא ככה בעברית. בעברית אפשר להגיד גם:

אני אוהב אותך

אני אותך אוהב

אותך אני אוהב

אוהב אני אותך

ואפילו:

אוהב אותך אני

ולמעשה כל הקומבינציות השונות הן נכונות מבחינה תחבירית. אין את זה באף שפה אחרת בעולם!

בקיצור, זה אחד הדברים שכנראה גורם לנו, הישראלים דוברי העברית, להיות יצירתיים באופן built-in. משהו בשפה עצמה שאנחנו מדברים אותה, גורם לנו ליצירתיות בכל משפט יומיומי שאנחנו אומרים.

אולי יעניין אתכם:

אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלי על תזמור לסרטים, ועל הקשיים שיש לנו כמתזמרים עם קבצי המידי שאנחנו מקבלים לפעמים!

---

ומה אתם אומרים?

האם אנחנו באמת יצירתיים יותר מאחרים?

ואם כן, למה?

אם התוכן הזה היה לכם מעניין, אשמח אם תגיבו כאן, שאדע להעלות עוד תכנים דומים על יצירתיות והשראה!

תודה רבה על הקריאה!

---

רוצים להתייעץ איתי עוד, בחינם?

אחרי הרבה שנים שאני מייעץ למוזיקאים על ענייני קריירה, תעסוקה, מה לעשות בחיים בעולם המוזיקה, ואחרי שאני זוכר כמה משברים היו גם לי באופן אישי בתחום הזה,

החלטתי לתת שעה בשבוע של ייעוץ טלפוני, ללא תשלום.

מוזמנים להתייעץ לגבי בחירות בקריירה, לגבי איפה ללמוד מוזיקה, עם מי ללמוד, מה לעשות אחרי הלימודים, וכל דבר אחר שאני יכול לעזור לכם בו.

כאמור, פגישות אלו הן ללא תשלום, משהו שאני הייתי שמח לקבל כאשר גם אני הייתי בתחילת דרכי בתחום המוזיקה, ועם הרבה שאלות ותסבוכים... :)

אז הנה קישור לקביעת פגישה:

בואו להתייעץ איתי - בחינם

פעם ראשונה שלכם בבלוג הזה? אולי יעניין אתכם: עוד על הלחנת מוזיקה, ואיך לא להיתקע ביצירות המוזיקליות שלנו, במאמר הבא!

אגב, למי שלא יודע, בשנת 2021 פתחתי עם השותף שלי עודד פריד גאון, ספריית מוזיקה משלנו - אודיו קרטל בואו להקשיב לקטלוג שלנו! ואתם מוזמנים למצוא עוד ראיונות עם מלחינים של מוזיקה למדיה והרבה טיפים בדף הבא: https://www.audiocartel.io/composers יש לכם שאלות? משהו שלא הבנתם? רוצים חוות דעת שלי על תזמור שלכם? אם יש לכם שאלות נוספות, אל תהססו לפנות אליי! לחוברות עבודה וספרי לימוד מוזיקליים שכתבתי, לחצו כאן

אז מי אני?

אני ד"ר עמית ויינר, מלחין, ופסנתרן, וראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שנבחרה כאחת מעשר המחלקות הטובות בעולם בתחום ההלחנה הרב תחומית. אני עובד עם החברות יוניברסל, סוני, וורנר, מגהטראקס, מארה"ב, ועוד. אני מלחין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה, כולל סדרות של הוט כאן בארץ, ומוזיקה למחול כולל ללהקת המחול פרידאנס בניו יורק, מהחשובות בעולם. לחצו כאן לקורסים אשר מעביר ד"ר עמית ויינר כראש המחלקה להלחנה רב תחומית באקדמיה למוסיקה בירושלים