המאמר הזה עוסק בתחום שלאחרונה פיתחתי המון תשוקה אליו, והוא חריג עד כה בבלוג הזה, שעוסק בדרך כלל בשאלות איך בונים קריירה במוזיקה, על לימודי תואר ראשון במוסיקה, על מוסיקה לסרטים ולטריילרים.
אז מה לפנינו במאמר הזה?
בתקופה האחרונה נכנסתי חזק לחקור את נושא האמביסוניקס, ו - spatial audio, בגלל שבחברה שלנו - אודיו קרטל - התחלנו לייצר מוצרי אודיו עבור המטאוורס, בתחום מאוד מבוקש היום שנקרא immersive audio, כלומר שיטות שונות של סראונד.
חיפשתי וראיתי שאין בכלל חומר בעברית על הנושא, וגם באנגלית קשה מאוד למצוא חומר ברור וקל להבנה, שנכתב עבור בני אדם כמוני, עם תפיסה מוגבלת בהנדסה :)
במאמר שלפניכם אנסה להסביר את השאלות הבאות:
מה ההבדל בין אמביסוניקס לדולבי אטמוס?
מה הם אותם Beds ו - Objects בדולבי אטמוס, ואיך הם קשורים או לא קשורים לאמביסוניקס?
מה ההבדל בין אמביסוניקס ודולבי אטמוס ל- Facebook360 TBE ? (ידעתם אגב, ש TBE זה ראשי תיבות של Two Big Ears?)
מה ההבדל בין שלושת אלה ליוטיוב 360?
ואיך עושים את כל זה בקיובייס?
בקיצור, נושאים מסובכים מאוד, שניסיתי במאמר הבא לסכם אותם בצורה הפשוטה ביותר (אני מקווה), ובעברית.
אשמח מאוד לשמוע את דעתכם בנושא, ואם טעיתי במשהו, אנא תודיעו לי ואתקן בשמחה.
קריאה נעימה!
על אמביסוניקס אודיו - ambisonics audio - למטאוורס
בשנים האחרונות יש באז מאוד גדול על נושא המטאוורס, נושא שגם אני התחלתי לאחרונה לחקור בתשוקה מאוד גדולה.
אז לאחרונה ייסדתי עם השותף שלי עודד פריד גאון את חברת AudioCartel.io, חברה המתמחה במוזיקה למדיה, וגם בתכני אודיו
עבור המטאוורס.
בתחום הזה אני מרגיש כאילו אנחנו בשנת 1995 והאינטרנט רק התחיל אז, ואף אחד לא ידע אז שכולנו הולכים לחיות ממש באינטרנט, לבלות שם בין שמונה לעשר שעות מתוך היומיום שלנו.
וגם בתחום של האודיו, יש כמה תחומים חדשים שנראים מסקרנים מאוד, שאולי ישנו את העולם כפי שאנחנו שומעים אותו!
אז קודם מה זה אמביסוניקס אודיו, ומה ההבדל בין זה לבין סטריאו?
לתחום החדש הזה ישנם כמה שמות, שיש הבדלים קטנים מאוד ביניהם, אבל כולם מייצגים בעצם את אותו דבר - שמיעת מוזיקה או אפקטים לא רק בסטריאו, כלומר רק ימין ושמאל, אלא מסביבנו באופן מלא.
השמות השונים האלה הם:
Ambisonics audio, Binaural audio, Immersive audio, 8K audio, Surround, Dolby Atmos
להלן קצת רקע על התחום הזה. וקודם כל, איך זה בכלל אפשרי, באוזניות, לשמוע קול מאחורינו, כלומר במקום שאין בו רמקול למעשה?
Binaural Audio
זה קשור לתחום באודיו שנקרא גם פאנטום אימג': כמו שבשני רמקולים, אנחנו מסוגלים לשמוע אודיו שמגיע ישירות מולנו (כלומר מונו) למרות שאין שם שום רמקול! איך זה קורה? איך זה שאנחנו מדמיינים שצליל מסויים מגיע מהאמצע, ממקום שבו אין שום רמקול?
ואיך זה בעצם אפשרי? אנחנו למעשה "עובדים על המוח" שלנו, מרמים אותו.
כאשר אנשים נמצאים עם אוזניות, ניתן ליצור עבורם את התחושה המדומה שהאודיו נמצא בכל כיוון אפשרי, מאחורה, מקדימה, ואפילו מלמעלה.
מדובר על שיבוש של יחסי הפאזות בגל הקול, שגורם למוח שלנו אשליה אקוסטית (שדומה לאשליה האופטית של תלת מימד למשל).
המוח שלנו מאוד רגיש ליחסי פאזות בכל גל קול שאנחנו שומעים, וכך הוא לומד מאז שאנחנו תינוקות למקם את מקור הקול שאנחנו שומעים בחלל.
באוזניות ניתן ליצור אשליות אקוסטיות מדהימות, שבהן צליל מסויים מסתובב סביבנו, מטוס למשל מגיע מאחורינו ונוחת מלפנינו, ועוד דברים שגורמים לאדם עם האוזניות תחושה של חלל אמיתי, ותחושה מאוד אימרסיבית, כמו המציאות עצמה, ובניגוד לכל המוזיקה שקיימת עד היום, שהיא בסטריאו בלבד, כלומר ימין ושמאל בלבד.
העולם הוירטואלי של המטאוורס
מתי זה הומצא? תחזיקו חזק, אתם הולכים ליפול מהכיסא עכשיו!
מעניין לגלות שטכנולוגיית האמביסוניקס הומצאה באנגליה כבר בשנות ה-70, כלומר לפני כחמישים שנה, והמקור ההיסטורי שלה הומצא לפני 140 שנה, בשנת 1881!! (עוד על כך בהמשך).
היא הומצאה על ידי הארגון הבריטי הממשלתי למחקר ופיתוח, ועד היום היא עוד לא נכנסה באופן רשמי ומלא לשימוש מסחרי.
השיטה עובדת בצורה כזו שבה גל הקול אינו מייצג רמקול מסויים, כמו למשל שיטות סראונד אחרות שמוכרות לכם בטח כ-5.1 7.1 וכולי. (ה-1 בשיטות הללו הוא תמיד הסאב וופר אגב).
במקום זה, גל הקול מקבל ייצוג שאינו תלוי ברמקולים, בשדה סאונד (Sound field ) שנקרא B-format, שלאחר מכן מקודד למערכת הרמקולים או האוזניות שיש למאזין.
במילים אחרות, במקום מערכת של 5 או 7 רמקולים, שאנחנו בוחרים במיקס לשים כל כלי או גל קול באחד מתוך הרמקולים הללו, תדמיינו שכאן נוצר "שדה סאונד" דמיוני בחלל, שמקיף ב-360 מעלות את המאזין, גם בצדדים וגם מלמעלה ומלמטה.
שדה הסאונד הזה לא תלוי בכמה רמקולים יש לכם בסופו של דבר, כי הוא מיוצר בצורה דמיונית הרי, והוא מקודד לאחר מכן לרמקולים או לאוזניות שיש לכם.
ועכשיו בואו נצלול לדברים יותר טכניים. איך זה בעצם קורה בתכל'ס? ומה כמות הערוצים הנדרשת כאן?
אם זה נהיה לכם טכני מדי, אתם מוזמנים לקפוץ ישר להמשך, שבו נסביר איך טכנולוגיית האמביסוניקס הופכת להיות אפשרית להאזנה באוזניות באמצעות binaural audio. 😊
אז טכנולוגיית האמביסוניקס עובדת לפי רמות, כמו רזולוציות אם תרצו. ככל שעולים ברמות איכות התפיסה של החלל נהיית יותר טובה.
זה נקרא "אמביסוניקס מסדר גבוה" -
Higher Order Ambisonics - HOA
יש אמביסוניקס מסדר ראשון -
1st Order Ambisonics
יש אמביסוניקס מסדר שני-
2nd Order Ambisonics
יש אמביסוניקס מסדר שלישי-
3rd Order Ambisonics
יוטיוב למשל, תומכת נכון לשנת 2022 בשני פורמטים שונים של אודיו מרחבי:
אמביסוניקס מסדר ראשון
אמביסוניקס מסדר ראשון עם סטריאו קבוע ללא קשר לתנועת הראש.
פייסבוק 360, לעומת זאת, תומכת באמביסוניקס מסדר שני, אבל ללא הערוץ הורטיקלי, כלומר מה שממקם את האודיו מתחת או מעל המאזין. והאוזן האנושית, אגב, לא רגישה כל כך למיקום האנכי של האודיו, בטח לא כמו שהיא רגישה במרחב האופקי.
רוצים לעשות ניסוי קטן? תקישו באצבעות שלכם מעל הראש, ותקרבו ותרחיקו את האצבעות. אתם תיווכחו לגלות שקשה לכם למקם בדיוק את מקור הרעש, ואת המרחק שלו מהראש שלכם, בגלל חוסר הרגישות של האוזן האנושית במרחב האנכי.
הסיבה לזה אגב היא אבולוציונית כמובן - הרבה יותר חשוב לנו כבני אדם לדעת איפה בדיוק נמצא אריה או נמר במרחב האופקי שלנו, ואנחנו נקלוט בצורה מאוד מדוייקת איפה ממוקם רעש כלשהו במימד האופקי, בניגוד לרעש מסויים במימד האנכי - אריות יותר מסוכנים מציפורים, בקיצור 😊
אריה - בדרך כלל הוא יגיע מהצדדים שלנו, כלומר במימד האופקי, ולא ינחת עלינו מהשמיים...😊 ולכן האוזן האנושית רגישה מאוד למימד האופקי, ופחות למימד האנכי
למי שמתעניין מאוד בפייסבוק 360:
Facebook360 TBE
הנה סרטון של מומחה אמיתי בתחום - Michael Wagner על השיטה הזאת לעומק מאוד:
ועכשיו - נבין כמה ערוצים או דמוי-מיקרופונים כל אחת משיטות האמביסוניקס מייצגת:
כל אמביסוניקס מסדר גבוה דורשת מספר גדול יותר של ערוצים, כלומר יש בה יותר רזולוציה של החלל של הסאונד, איכות יותר ויותר גבוהה, אם תרצו.
בשביל לתפוס באופן מלא את שדה הסאונד שלנו, היה נדרש מספר אינסופי של אמביסוניקס מסדר גבוה, אבל כמו בכל רזולוציה, או כמו בקבצי MP3, לפעמים מספיק ייצוג חלקי בשביל שהמוח ישלים את השאר.
וכמה ערוצים קיימים בכל אחת מהאפשרויות?
אמביסוניקס מסדר ראשון -
1st Order Ambisonics -
נדרשים 4 ערוצים, כלומר 4 רמקולים בכדי לייצג את החלל.
אמביסוניקס מסדר שני-
2nd Order Ambisonics -
נדרשים 9 ערוצים
ב - Facebook360 TBE (ה-TBE אגב, הוא ראשי תיבות של Two Big Ears, חברה שפייסבוק קנתה לפני כמה שנים), יש שימוש ב-8 ערוצים, כלומר זה בעצם אמביסוניקס מסדר שני- 2nd Order Ambisonics
אבל בלי הערוץ הורטיקלי, כפי שהסברתי קודם לכן.
אמביסוניקס מסדר שלישי-
3rd Order Ambisonics -
נדרשים 16 ערוצים
קיובייס, אגב תומכת כרגע (נכון ל-2022) עד אמביסוניקס מסדר שלישי (בטח עוד 5 שנים גם זה ישתנה).
אגב, אמביסוניקס מסדר שביעי - 7th Order Ambisonics - ידרוש 64 ערוצים, כלומר תיאורטית יידרשו לנו 64 ערוצים בכדי לקבל נכון את האינפורציה הזאת! (תוכנת Reaper היא כרגע התוכנה היחידה שתומכת בכזה דבר)
כל התהליך הזה נקרא "קידוד" - encoding, ובו אנחנו מקודדים את שדה הסאונד אל תוך גל האודיו.
ואיך בסופו של דבר ניתן לשמוע את כל זה באוזניות?
על ידי תהליך הפוך שנקרא "פענוח" - decoding, ובו אנחנו למעשה מפענחים, מקודדים מחדש את האמביסוניקס אל מה שנקרא בינאורל אודיו - binaural audio.
ומה זה binaural audio?
הטכנולוגיה הזאת מתייחסת בדרך כלל קודם כל להקלטה, באמצעות שני מיקרופונים שיוצרים תחושה של סטריאו שהוא בתלת מימד, כלומר שדה סאונד תלת מימדי. הדבר אמור לגרום למאזין תחושה שהוא נמצא ממש בחדר שבו הוקלט הסאונד, כלומר את אותה תחושה אימרסיבית שהזכרנו קודם לכם.
מתי הומצא binaural audio? אתם לא תאמינו לתשובה!
טכניקת ההקלטה הזאת הומצאה בשנת 1881! כן, לפני 140 שנה, בתקופה שאם אתם הייתם אומרים למישהו את המילה מטאוורס הוא לא היה מבין כלום... רק תדמיינו, זאת תקופה שבה חיים עדיין ברהמס, ואגנר, והממציא ניקולה טסלה (שעל שמו קרויה החברת טסלה של אילון מאסק 😊) עבר מרוסיה לארה"ב.
אז כבר 140 שנה מאז שהומצא הטכנולוגיה הזאת, עם ה"תיאטרופוניק" של פריז בשנת 1881, ועדיין עד היום היא לא עברה לשימוש מסחרי מלא, כלומר היא עדיין לא נמצאת כסטנדרט מסחרי.
אגב, גם לסטריאו, שהומצא גם הוא בשנת 1881, לקח יותר מ- 80 שנה להפוך להיות סטנדרט מסחרי, רק תחשבו שהאלבומים הראשונים של הביטלס מהשנים 1963-1965 עדיין היו במונו, כלומר עדיין 82 שנה אחרי שהסטריאו ואפילו האמביסוניקס הומצאו בפריז של שנת 1881.
ועכשיו לנושא שהרבה פעמים שואלים לגביו - מה ההבדל בין האמביסוניקס לדולבי אטמוס?
Ambisonics vs. Dolby Atmos
זה נושא מבלבל מאוד, לכו רגע, תביאו קפה, ותחזרו מרוכזים!☕️
חזרתם?
מצויין!
דולבי אטמוס היא שיטה של סראונד, שבה יש שילוב של
Channel-based audio - "Atmos Beds" לבין - Object-based audio - "Atmos objects.
הכוונה ב - Beds היא שגל קול מסויים מגיע לרמקול מסויים שיש לך באמת בחדר.
Dolby Studios
כלומר, בניגוד לאמביסוניקס, שהיא שיטה מנותקת מרמקולים ספציפיים, ומייצגת את החלל באופן כללי, ללא קשר לכמות הרמקולים שיש לך בו - דולבי אטמוס היא שיטה שמייצגת רמקולים אמיתיים שיש לך בחלל - לפחות בכל הקשור ל Atmos Beds
Atmos objects -בנוסף לכך ב
יש ייצוג של האובייקטים בחלל, עם המיקום המדוייק שלהם לפי המיקום של המאזין, כולל הגודל של האובייקטים. כלומר יש כאן הרבה מטה-דאטה שקובע לגבי כל אובייקט: מתי הוא הופיע, איפה בדיוק בחלל, ומה גודל האובייקט.
דולבי אטמוס מכיל 128 ערוצים במקסימום.
וה - Beds, מכילים מקסימום של 10 ערוצים - בדרך כלל זה 7.1.2 (בסה"כ זה יוצא 10).
וואו! זה היה המאמר המסובך ביותר שכתבתי בחיי! אני מודה! 😊
לסיכום:
טכנולוגיית האמביסוניקס קיימת כבר 140 שנה, והיא כנראה הולכת להיות סופסוף בשימוש אמיתי ראשון בעולם המטאוורס. יש לה יכולת ליצור סאונד מאוד אימרסיבי (immersive), כלומר תחושה שהסאונד עוטף אותנו מכל הכיוונים, כמו בחלל אמיתי, וכמו בחיים האמיתיים שלנו, בהם הקולות מגיעים אלינו מכל עבר כמובן.
לוקח לפעמים עשרות שנים, ואפילו 140 שנה מהרגע שנוצרת טכנולוגיה מסויימת, ועד לשימוש המסחרי שלה.
ואשמח לשמוע את דעתכם:
האם לדעתכם רגע האמת של האמביסוניקס יגיע בשנים הקרובות?
האם זה הולך להיות הסטנדרט החדש, והסטריאו הולך להיעלם מן העולם, כמו שהמונו נעלם אי שם באמצע שנות ה-60?
והנה בונוס:
השיר המפורסם - The Moody Blues - Nights In White Satin
המוקלט במונו:
ואותו שיר בגירסת HD ובסטריאו:
שומעים את ההבדל??
שמעתם הבדל בין גירסת המונו לסטריאו?
כן!
לא ממש...
תודה רבה על הקריאה!
רוצים להתייעץ איתי עוד, בחינם?
אחרי הרבה שנים שאני מייעץ למוזיקאים על ענייני קריירה, תעסוקה, מה לעשות בחיים בעולם המוזיקה, ואחרי שאני זוכר כמה משברים היו גם לי באופן אישי בתחום הזה,
החלטתי לתת שעה בשבוע של ייעוץ טלפוני, ללא תשלום.
מוזמנים להתייעץ לגבי בחירות בקריירה, לגבי איפה ללמוד מוזיקה, עם מי ללמוד, מה לעשות אחרי הלימודים, וכל דבר אחר שאני יכול לעזור לכם בו.
כאמור, פגישות אלו הן ללא תשלום, משהו שאני הייתי שמח לקבל כאשר גם אני הייתי בתחילת דרכי בתחום המוזיקה, ועם הרבה שאלות ותסבוכים... :)
אז הנה קישור לקביעת פגישה:
פעם ראשונה שלכם בבלוג הזה? אז מי אני?
אני ד"ר עמית ויינר, מלחין, ופסנתרן, וראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שנבחרה כאחת מעשר המחלקות הטובות בעולם בתחום ההלחנה הרב תחומית. אני עובד עם החברות יוניברסל, סוני, וורנר, מגהטראקס, ועוד. אני מלחין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה, כולל סדרות וסרטים כאן בארץ, ומוזיקה למחול כולל ללהקת המחול פרידאנס בניו יורק, מהחשובות בעולם.
הבלוג הזה נוצר עבורכם. אני לא מוכר כאן כלום, המטרה שלי היא לחלוק מהידע והניסיון שלי, ולנסות לעזור לכם לעשות סדר בראש בתוך עולם המוזיקה, קריירה במוזיקה, לימודי מוסיקה לתואר ראשון ועוד נושאים בתחום.